top of page
חיפוש
  • ורד סולן

המנכ"לים

ככה לרגל הבחירות, יצא לי לחשוב, אם טובי המנהלים בהייטק או בכלל היו מנהלים את המדינה, הדברים כנראה היו נראים אחרת.

למנכ"ל את מדינת ישראל זה אולי אחד התפקידים הקשים בעולם, ולהיות מנכ"ל בכלל זה תפקיד מורכב ובודד. אבל זו שליחות אמיתית, המנכ"לים הטובים לא רק אחראיים על הרווח הארגוני אלא מעצבים את דור העתיד שלנו. אחרי המחנכים בבית הספר והצבא , התפקיד הרי עובר אליהם, אבל אז נכנס האלמנט הפיננסי, היעדים, ה-KPIs ,הלחצים הארגוניים, ורבים חוטאים לתפקיד הזה, ולא רק שלא מצליחים לממש את השליחות המופלאה הזו אלא גורמים לנזק ארגוני, לעוול, לפוליטיקה, להתפטרות השקטה, לעזיבות של עובדים טובים...

אם אני מסתכלת אחורה, לאורך השנים, נתקלתי בכל הסוגים והמינים של מנהלים, והתמזל מזלי ורבים מבניהם היו מיוחדים ממש, כאלו שמממשים את התפקיד החשוב הזה, של עיצוב האנשים ,של השפעה חזקה על מהות העובד כאדם, השפעה אין סופית שמועברת באופן טבעי למעגלים האחרים של אותו עובד, בבית ועם החברים.


אז להלן המצעד שלי, אחרי 20 שנות ניסיון בהנהלות בארגונים וכיועצת ובעלת עסק שמלווה מנכ"לים ברגעים הכי קריטיים, הם אלו שהשאירו עלי חותם משמעותי , כזה שעיצב אותי ומלווה אותי עד היום, כזה שאני אסירת תודה עליו, מאד:


1. המנכ"ל שבסוף כל שבוע (!) הוציא ניוזלטר לכלל העובדים, ושם היה כותב בצורה רגישה ורהוטה על ההצלחות של הצוות בשבוע החולף, הקשיים, האתגרים, התייחס שמית לשמחות או חלילה לאבלים של מי מהעובדים אם היו, התייחס למאמצים שלהם (שוב שמית) להצלחות הקטנות, ולכישלונות עם מילת עידוד, וכל זה בכתיבה ציורית, אישית, מהלב כזו שחודרת ונוגעת בכולם, וגורמת לכך שהם גם ירצו להופיע בכתיבה שלו בגיליון הבא, גורמת להם להתאמץ באמת ללא שום תמורה כספית.


2. המנכ"ל שכשהייתה בעיה אישית לאחד העובדים הוא היה, ללא היסוס, מפעיל מייד את כל הקשרים האישיים שלו- רופאים, עורכי דין, עובדות סוציאליות, ומה לא. חוויתי אפילו על בשרי כשראה שאני קצת מעורערת בגלל מקרה קיצון בביה"ס, בעשר בלילה קיבלתי טלפון מיועצת חינוכית בכירה, שהוא נסע אליה במיוחד הביתה כדי להתייעץ בשבילי.


3. המנכ"ל ששם כיעד לממש את הפוטנציאל של העובדים שלו, גם אם הם עדיין לא מכירים בו אפילו, הוא היה זה שדוחף, מקדם, מפרגן, מרים, מאתגר כל הזמן, מאמין בהם גם כשהם בכלל לא...

אותו אחד היה גם היחיד שלימד אותי שיתוף מהו, מנכ"ל שמתייעץ כל הזמן, ועם כולם -עד אחרון העובדים ונותן להם להרגיש שגם המילה שלהם קובעת.


4. המנכ"ל הזה, שכשנאלצנו לפטר עשרות אנשים, נלחמנו יחד עד אחרון העובדים, הוא בדק מי צריך יותר עזרה ומי פחות, למי יש בן/בת זוג בבית שגם לא עובד/ת, מי לא יצליח להתרומם לבד. הוא זה ששאל אותי באמצע ישיבה סוערת כשאני מנהלת את המהלך המורכב הזה, איך אני מצליחה לתפקד ככה? הוא לא יודע שהוא זה שנתן את הכוחות וגם את ההשראה..


5. המנכ"ל הזה ששם לב כשהעובדים שלו לחוצים, ובמיוחד אחת עם רגשות אשמה מפותחים במיוחד, שיוצאת מוקדם לפני העובדים שלה כדי להוציא את הילד מהצהרון. אחד כזה שמייצר פתרונות לעובדים שהם בניגוד להגיון ארגוני כזה או אחר, רק כדי שיצליחו לאזן בין הבית לעבודה ושפשוט ירגישו טוב. וכמובן היה גם את המנכ"ל שיוצא בעצמו להביא את הילד מהגן ומבלה איתו בעבודה כשהוא חולה..


בהשראתם כתבתי הרצאה שאני קוראת לה הרצאת הדגל מאחר והיא באמת מסכמת את כל שאר הנושאים עליהם אני מדברת- "עשרת הדיברות למנהל" נכתבה בזכות אלפי שעות בקרבת אותם מנהלים נפלאים שיצא לי לעבוד לצידם.


לצערי בין כל המנהלים הנפלאים הללו הייתה רק אחת אישה, לפני הרבה זמן, כשהייתי קצינה בקבע.

מה שמצחיק הוא שהיא אצלי ברשימה דווקא בגלל תכונות מאד "גבריות " שאני זוכרת שהיו לה- סופר משימתית, אסרטיבית, ביצועיסטית , חדורת מטרה שלא רואה בעיניים, בזמנו מאד הערכתי את זה , היא הייתה כ"כ חזקה בעיני ולשם שאפתי.

מה שיותר מצחיק הוא שהמנכ"לים הגברים שנכנסו לרשימה –דווקא כאן בשל התכונות היותר "נשיות" שלהם- אכפתיות, רגישות, אמפטיה ,יכולת הכלה, שיתוף, התייעצות.


מה זה אומר?

בעיני, שבעיקר צריכים יותר כאלו שם למעלה, בראש כל פירמידה, נשים או גברים, כאלו שיראו את העובד באמת.

כי כשעובדים מרגישים שמישהו סופסוף רואה אותם, את המאמצים, הכישרונות, ההצלחות הקטנות- הם נקשרים אליו רגשית, ומוכנים לעשות בשבילו גם את האקסטרה מייל, ללכת איתו באש ובמים.

לי זה קרה יותר מפעם או פעמיים.

ועל כך אני חייבת להם רבות.


#מנכל #מנהיגות #ניהול #השראה #איזוןביתעבודה




15 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול