top of page
חיפוש
  • ruthdanon

על הדרך בין חלומות למציאות ויכולת ההגשמה שלנו

אני תופסת לרגע את הבמה, ורוצה לשתף אתכם בסיפור האישי שלי על חלומות, אומץ, ועל הכוח העצום שטמון בנו כבני אנוש.

נתחיל מהסוף:

בחמישי האחרון התארחתי בחדשות הבוקר, ערוץ 12, להרצאת יחיד של עשר דקות.

אבל אם נעביר להתחלה – אי שם בשנות השמונים המאוחרות - אני הילדה הכי שקטה והכי ביישנית בכתה!

מה קרה בדרך? אני חושבת שזה סיפור על חלומות.

החלום הראשון שסיפרתי לעצמי מאז שאני קטנה – הוא שאני רוצה להיות קצינה בצבא. אין לי מושג למה... אין רקע משפחתי ואמא שלי אפילו לא שרתה בצבא :)

אבל איך הופכים לקצינה כשאת כל כך ביישנית? כנראה בכוח המחשבה. כל כך חשבתי על זה ורציתי את זה כשבמיונים בטירונות כנראה שלא התייחסתי לשום דבר אחר, וכשהודיעו לי בתום הטירונות שמשם אני הולכת ישר לחצי שנה קורס קצינות יעודי, ואפילו לא אהיה חיילת יום אחד בחיי, את זה לא דמיינתי בחלומות הכי טובים שלי!

לא אשכח לעולם את הפעם הראשונה שהייתי צריכה לעמוד מול קהל - זו הייתה בסה"כ מטלה פשוטה בקורס: להעביר שיעור קצר מול צוות הצוערות והמדריכה. הייתי בטוחה שאני אתעלף! והנה יגלו שהכל fake ואני לא ראוייה בכלל להיות בקורס. כמעט שלא אכלתי ולא ישנתי שבוע. ברגע הראשון באמת הייתי בטוחה שאני צריכה החייאה, אבל איכשהו שרדתי את זה וכשהגעתי לסוף כבר התחלתי להנות... תחושת ההשגיות שהשלמת משימה שנראית לך הכי מפחידה בעולם היא כ"כ גדולה שהיה שווה את זה.

כמובן שנשארתי בקבע, לימים גם נהייתי מפקדת בקורס קצינות וכבר העברתי הרצאות בפורומים של מאות אנשי צבא.

הייתי מאד מורעלת, אך החלום הזה לקריירה צבאית נגדע בגלל מפקד אחד. לזכותו ייאמר שההתעללות הנפשית שהעביר אותי נ